'הכל כדי שיישארו יהודים בחיים' - יעדי המחתרת

'הציונות זקוקה לאנשים שיבנו ויקימו את מדינת היהודים בתום המלחמה. על כן, יש לעשות הכל כדי שיישארו יהודים בחיים' - זו הייתה ההחלטה שעמדה בבסיס האידיאולוגיה של המנהיגות היהודית הציונית בבודפשט.<br>חברי תנועות הנוער ראו, אפוא, את עצמם כנושאי שליחות לאומית. בשלב הראשון כוונה פעילות ההצלה לחברי התנועות עצמם. עם התרחבות פעילותה, שיתפה המחתרת גם צעירים שלא נמנו על שורותיה, בנוסף לחברי התנועות. החל באוקטובר 1944 ריכזה המחתרת את מירב מאמציה ל<a href="hi_show.aspx?Id=45351"style="text-decoration:underline; color=#720000;">הצלת יהודים - ילדים</a> בעיקר - באשר הם.<br>כאמור, לא היה אופי פעולתה של המחתרת מקרי כלל, אלא נבע מהתפיסה האידיאולוגית הגורסת, כי יש לפעול ביעילות להצלת יהודים. את היעד הזה ניתן היה להשיג באמצעות סיוע בהברחת פליטים מאזורי הסכנה; בהגנה על אחרים באמצעות <a href="hi_show.aspx?Id=45765"style="text-decoration:underline; color=#720000;">אישורי זהות שאולה</a> ובאספקת מחסה ממשי - אם ב<a href="hi_show.aspx?Id=45352"style="text-decoration:underline; color=#720000;">בונקרים</a> (במידה מוגבלת) או בבתי הילדים, עבור ילדים רבים, שיותר מאוחר היוו את הבסיס להכשרת דור-המשך לתנועות הציוניות בהונגריה.<br>מדיניותה של המחתרת החלוצית ניזונה גם מהוראות נציגי היישוב הארץ-ישראלי. הנחיות אלה הדגישו את חשיבות ה<a href="hi_show.aspx?Id=45356"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'טיול'</a>, בפרט כפתרון למצוקתם של הפליטים אשר הגיעו מהשטחים הכבושים בידי גרמניה. היו בין חברי המחתרת כאלה שתמכו בגישה אקטיבית יותר, והרצון לעמוד עם הנשק ביד אל מול הנאצים פעם בהם בחוזקה, אך את עמדת המחתרת, שהכתיבה בסופו של דבר את אופי פעילותה, ביטא מימיש, <a href="shaliach_show.aspx?id=70700"style="text-decoration:underline; color=#720000;">יצחק הרבסט</a>: "אני איני רוצה שכפר בישראל ייקרא על שמי, אני רוצה לחיות בו".

חזרה