ואלדמר ונינה לאנגלט

למאגר התמונות ואלדמר לאנגלט (Valdemar Langlet), מרצה לשוודית בבודפשט, היה נציג <a href="hi_show.aspx?Id=45478"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'הצלב האדום'</a> השוודי בהונגריה. לאנגלט ואשתו נינה (Nina) הקימו על דעת עצמם מנגנון מקומי קטן שמטרתו הייתה להגן על המחזיקים ב<a href="hi_show.aspx?Id=45258"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'כתבי חסות'</a> - רובם יהודים מקומיים שנמנו על חוג המכרים של בני הזוג. הלאנגלטים ראו בעניין זה שליחות אישית ועשו מעבר למצופה מנציגים רשמיים. אף בביתם נהגו להסתיר יהודים, תוך שהם מסכנים את עצמם.<br>בני הזוג לאנגלט נהגו לנסוע בלילות במשאית לנקודות חנייה לאורך מסלול <a href="hi_show.aspx?Id=45421"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'צעדת המוות'</a>, כשבידיהם מזון לאנשים התשושים, ולחזור לבודפשט כשהם מביאים עמם עשרות יהודים שהצליחו להעניק להם את 'כתב החסות'.<br>לכתבי החסות השוודיים לא היה כיסוי דיפלומטי או חוקי, ולאנגלט נתבע להסביר לממונים עליו באיזו זכות הוא מנפק אותם. בהתגוננותו נקט לאנגלט לשון תמימה באומרו: "האנשים מאמינים בהם, על כן כתבי החסות מועילים להם". בני הזוג, שקיבלו אישור להוצאת 400 מסמכים, לא הקפידו על ההגבלה, והנפיקו 2,000 כתבי חסות. כאשר נודע כי אנשי <a href="hi_show.aspx?Id=45281"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'צלב החץ' (nyilasok)</a> מחפשים בתוך הבתים יהודים בעלי כתבי חסות מזויפים, יצאה נינה לאנגלט יחד עם מריה קולה, מזכירתה, בלילה, על מנת להחליף את הניירות המזויפים באמיתיים.<br>ב-13 בדצמבר 1944 אסרו השלטונות על המשך פעילותו של 'הצלב האדום השוודי'. המשרד הותקף בידי אנשי 'צלב החץ', בני הזוג לאנגלט הוכו והריהוט נשדד. מאז נאלצו להסתתר בשגרירות השוודית.<br>הזוג לאנגלט היה מעורב באורח פעיל גם בהגנת בית ילדים ובו קרוב ל-800 ילדים, וכן בסיוע לבית-חולים חירום מאולתר בשדרות ארז'בט (Erzsébet körút), שבו דאגו לצרכיהם של המאושפזים וסייעו בהשגת מזון ותרופות. פעולותיהם של בני הזוג נעשו ללא ידיעתו של השגריר השוודי, ועל כך הענישה אותם הממשלה בעונש חמור. בחודש מאי 1966 קיבלה נינה לאנגלט מ'יד ושם' את תואר 'חסידי אומות העולם' לה ולבעלה.

חזרה