|
ראול ולנברג (Raoul Wallenberg) הגיע להונגריה במהלך חודש יולי 1944. הוא הקים וניהל את 'המחלקה המיוחדת לעניינים הומניטריים', שהייתה חלק מהצירות השוודית אך פעלה בנפרד מכלל פעולות <a href="hi_show.aspx?Id=45478"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'הצלב האדום'</a> השוודי, ולמעשה יועדה באורח בלעדי לסייע ליהודי הונגריה.<br>ולנברג הוכיח מסירות ודבקות במשימתו להציל יהודים, ביצע את שליחותו תוך גילויים של תושיה והעזה, ועל אף הסיכון הציל אלפי יהודים.<br>ולנברג היה האיש אשר הסכים לחתום על ה'דרכונים הזמניים' הראשונים, על פי בקשתו של ציר בית-הנבחרים ההונגרי מיקלוש קרטס (Kertész Miklós), למרות היסוסיו של הציר השוודי דניאלסון (Carl Ivan Danielsson).<br>ולנברג לא חשש למעמדו הדיפלומטי, ויותר מזה: הוא לא נרתע מלסכן את חייו בכדי לעמוד לצידם של בני חסותו - יהודי הונגריה.<br>בסיומה של המלחמה, עם כניסת הרוסים לבודפשט, נלקח ולנברג לרוסיה ושם הוחזק במעצר מבודד עד יום מותו. פשר היעלמו לא נודע במשך שנים רבות עד לפרסום גורלו באופן רשמי מטעם ממשלת רוסיה.