בוקרשט, ספטמבר 1944<br>אל: גבי פרנקל, שמעון הפנר, יוסף קורניאנסקי, יצחק פישמן ויואל ברנד<br>זאת היא ההזדמנות הראשונה שנתנה לי לכתוב לכם. מעתה ואילך אחזיק תמיד בכיס מכתב שמיועד לכם. בזמן האחרון היו לנו הצלחות יפות. מדי יום הגיעו כ - 20 חברים. לצערנו, לפני שהצלחנו לנצל את הדרך הטובה שיצרנו, חל המהפך השלטוני ברומניה ופעולת ה'טיול' נפסקה. צבי, נשקה ואשר נשארו בהונגריה וכל קשר אתם נותק. אין לנו כל ידיעה אודותיהם וכעת אנו מנסים לחדש את הקשר בעזרת שליחים. בימים הקריטיים, כשההונגרים פרצו לאראד (Arad), הצלחנו להעביר את רוב חברינו לבוקרשט. בינתיים הגיעו גם חברים נוספים.<br>כאן בבוקרשט אנחנו 55 חברים. מעמדנו כאן התבהר. הקימונו עם התנועה המקומית הנהגה משותפת, אליה צורפתי. הפעולה התרבותית היא משותפת. את הפעולה החינוכית ואת ההכשרות מבצעת כל קבוצה בעצמה. כעת שכרנו וילה ואנו עוברים לשם. חלק גדול מבין חברינו זקוק לחינוך תנועתי מעמיק. מבין הוותיקים נמצאים מרים שטרן (ציגני), יהודית סלש, ארי מנדל, יהודה פולק, אגי שוורץ, ישי ויינר, משה אבלס, ינו שווימר, דוד דוידוביץ'. לא אמנה את האחרים, כי אינכם מכירים אותם.<br>חיינו בבוקרשט מסודרים למדי. העיר מלאה רוסים. מהג'וינט קיבלנו הקצבה לבגדי חורף. משתוללת אינפלציה. קיבלנו גם הקצבה למחייתנו ולדיור. קיימת אי-בהירות לגבי שהותנו כאן. לא היינו רוצים להישאר כאן למשך החורף. באם הדברים לא יסתדרו, ננסה לעבור לבולגריה. משם מגרשים עתה את הגרמנים. אנחנו מקיימים כאן סמינרים. הנושאים: ציונות, סוציולוגיה, ביולוגיה, עברית, ספרות, מתמטיקה וכו'. אנחנו מפרסמים עיתון קטן.<br>קיבלנו ידיעה ש - 380 איש הגיעו לשווייץ. הנותרים נמצאים על הגבול. על קלארי רייך קיבלנו ידיעות רעות. היא נכלאה בשארוואר (Sárvár) וכעבור זמן מה הועברה למקום בלתי ידוע.<br>האפשרות ל'טיול' נפסקה לחלוטין. קסטנר נמצא כעת בשוויץ והוא בוודאי העביר אליכם דין וחשבון על המצב.<br>אנחנו שומעים עליכם טובות. חכו לנו, אנחנו באים אליכם. באם תיווצר אפשרות, נבוא דרך בודפשט. שם נוכל לוודא את כל הקורות בזמן האחרון. נוכל לחפש את משפחותינו ונוכל לקבור בכבוד את מתינו.<br><br>יוסף גרדוש (Gárdos)