גולדפרב נשקה אגנס Szandel Ágnes (Neska) קורות חיים נולדה בינואר 1921 בטיסבוגדאן' (Tiszabogdány) בקרפטורוס. נפטרה ב-1.2.2000. חברת 'דרור'. מוצאה ממשפחה דתית. אביה היה חסיד אתיניה ו'בעל קורא' של האדמו"ר. בגיל צעיר התייתמה מהוריה. למרות שבכפר שלטו הזרמים החסידיים, הציונות לא הוחרמה. שליחים מארץ ישראל, מרדכי כספי ושלמה ליפסקי, הקימו בכפר את סניף 'החלוץ הצעיר', (שמאוחר יותר הייתה ל'דרור-הבונים') ונשקה בת ה-15 הצטרפה אליה. שהתה בפלוגות הכשרה כהכנה לעלייה לארץ ישראל. ב-1939 הופתעו היא וחבריה, שהיו בהכשרה על ידי שוטרים הונגרים, שהובילו אותם לבודפשט. בבירת הונגריה נכלאו לארבעה ימים וגורשו בחזרה אל כפריהם. ב-1940 שוב עזבה את בית המשפחה והגיעה לבודפשט בה התנועה כבר הייתה בלתי ליגלית. נשקה וחבריה גרו בעיר במסגרת קומונה. ב-1941 פגשה את הפליטים היהודים שבאו מפולין ומפיהם שמעה על גירוש היהודים. היא התמסרה לסייע להם. ב-1942 הכירה את צבי גולדפרב (Goldfarb Cvi), שהגיע להונגריה, לאחר שהות של אחד-עשר חודשים בסלובקיה. מאז פעלו יחדיו ולא נפרדו דרכיהם. ב-1943 נשלחה על ידי תנועתה לקרפטורוס כדי להזהיר את היהודים מפני סכנת הפשיזם וכדי לייסד סניפים חדשים של התנועה. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב-19.3.1944 הייתה נשקה פעילה מרכזית במחתרת והתבלטה בתושייתה ובאומץ לבה. היא עסקה במגוון רחב של פעילויות ושליחויות. באחת הפעולות נתפסה, יחד עם צבי וחברים אחרים, נחקרה ועונתה קשות, אך לא גילתה את סודותיה. נשקה נכלאה בבתי כלא בשדרות מרגיט (Margit körút), שהיה בית כלא מרכזי של הצבא ההונגרי בבודפשט ובבית הסוהר בשופרונקהידה (Sopronkőhida). היא שוחררה בפעולה נועזת של המחתרת החלוצית. אחרי השחרור, בינואר 1945 עסקו צבי ונשקה בשיקום התנועה ובטיפול בשארית הפליטה ובבתי היתומים בהם מצאו מקום מאות ילדים יהודים. ב-1949 עלתה, יחד עם בעלה לארץ והייתה בין מקימי קיבוץ פרוד. בנה, אורי, נפל במלחמת יום הכיפורים. ארבע שנים לאחר מכן, גם צבי הלך לעולמו. נשקה נפטרה ב-2000. ממשלת הונגריה העניקה לה את אות הגבורה על פעולות ההצלה במחתרת.