<a href="hi_show.aspx?Id=19774"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">בראשית ימיה של השכונה</a> היה מספר המשפחות בה מצומצם. אך כעבור שנתיים הגיע מספר המשפחות ל - 25. העניינים הפכו מורכבים יותר והצריכו התארגנות קהילתית ומסודרת ובבחירת ועד שינהל את עניני השכונה. ביום ה- 9 לנובמבר 1927 התכנסו חברי שכונת נשר לבחירת ועד הישוב הראשון: אהרון קמינקר, דב אלבינגר ויוסף קופרמן.<br>וועד השכונה שהיה גם וועד פועלי המפעל דאג מצד אחד לעניינים הקשורים בעבודת הפועלים במפעל ומצד שני לעניינים הקשורים לשכונה שכן תמיכתה של הנהלת המפעל בשכונה הייתה חיונית. <a href="hi_show.aspx?Id=21154"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">פולאק </a> מימן את הקמת <a href="hi_show.aspx?Id=19797"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">בית הספר הראשון</a> ביישוב ואף נתן את אחת מדירות הפקידים למנהל. אך כשביקשו להוסיף חדר מלאכה לבית הספר נענו בסירוב בטענה "שהילדים צריכים ללמוד ולא לעבוד".<br>גם שרותי הבריאות לפועלים, כמו גם למשפחותיהם הוענקו במרפאת המפעל שתופעלה ע"י קופת חולים. בימים אחרים מימן פולאק את הקמת גדר הביטחון מסביב לשכונה ואף החזיק עשרה 'נוטרים', שומרים בשכר ומדים שנועדו להגן על השכונה והמפעל.<br>בשנת 1927 נבחר וועד יציג ונקבע תקנון מוגדר להצטרפות ובנייה בשכונה. הוועד לקח על עצמו לטפל בכל הנושאים המנהליים והקיומיים כאחת כמו הסדרי החכירה מהווקף לצד טיפול בבעיות המים, סידורי הביטחון וחיי התרבות והחברה ביישוב הקטן.<br>הריחוק מהעיר ומהמרכז הביא להתגבשות מספר שירותים ייחודים כמו מטבח פועלים של המפעל שהיה אז מהגדולים בארץ ששימש גם כבית העם של השכונה והתקיימו בו מופעים, אספות, הופעות וכו'. המבנה הוחלף לימים בצריף גדול יותר ששימש אף הוא מוקד לפעילות במשך שנים ארוכות. מכיוון ששכונת נשר והפועלים לא היו שייכים לגורם מיישב כלשהו הם נאלצו להתמודד לבד עם בעיות תשתיתיות כמו למשל אספקת המים. בהתחלה הסתובב מחלק המים הערבי "אחמד העיוור" בין הצריפים עם חמורו ומכר מים. אח"כ הזמינו את המהנדס אורלוב לחפירת באר המים הראשונה של היישוב וכשזה לא הספיק פנו שוב למפעל ואז נאותה ההנהלה לאפשר להתקין צינור מברכת המים של המפעל לשכונה. הדפסה |
תגובה
