ראשיתו של היישוב כבר בתקופות קדומות שכן מתקיימים בו כל היתרונות להתיישבות: הוא נמצא על <a href="hi_show.aspx?Id=19781"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">הדרך הראשית</a> המובילה לכיוון מזרח, לעבר העורף החקלאי של א"י, המים בשפע והקרקע החקלאית זמינה. באזור נמצאו שרידים שניתן לשייכם לתקופות ביזנטית, ממלוכית ואחרות.<br>בלאד א - שייח קיבל את שמו מהשייח הסופי שייח א - סהלי, שהתמנה לחוכר המיסים של השלטון העות'מאני באזור במהלך המאה ה- 16. עם השנים התפתח הכפר ונהנה מקרבתו היתרה לחיפה.<br>בשנת 1859 ביקר בו הקונסול הבריטי רוג'רס וספר בו כ - 350 נפשות. מספר שנים מאוחר יותר ביקר בו הנוסע הצרפתי ויקטור גרן ומצא כבר 500 נפשות, עדות לגידול הניכר שחל באוכלוסיית הכפר המהלך המאה ה - 19 כתוצאה מהקרבה למוקד העירוני, חיפה.<br> באלד א - שייח הוגדר במהלך המאה ה - 19 וראשית המאה העשרים ככפר הגדול באזור. כלכלת הכפר הייתה מבוססת ברובה על חקלאות, שלחין ובעל כאחת. הכפריים גידלו זיתים דגנים ואפילו מטעי פירות שטחי ירקות בהשקיה. חידוש של ראשית המאה העשרים היו פרדסי תפוזים שניטעו בשולי הכפר והושקו במי הקישון או בארות. מקור פרנסה אחר הייתה העבודה בעיר ובמפעלים השונים במפרץ חיפה. את תושבי בלאד א-שייח ניתן היה למצוא בבתי הזיקוק, בנמל חיפה, במתקנים הבריטיים הצבאיים באזור וכו'. הכפר עצמו התרכז על המורדות של <a href="hi_show.aspx?Id=19784"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">הכרמל </a> כשבתיו בנויים מאבן ובטון ומעידים על מצבם הכלכלי המשופר של תושביו. בחלק התחתון על הדרך הראשית לכיוון ג'נין והגליל נבנו בתי קפה, בתי מלאכה קטנים ואף שתי תחנות דלק.<br>בשולי אדמות הכפר, ליד ואדי רושמיה הוקמה לימים שכונת פחונים של פועלים מחיפה שנקראה
<a href="hi_show.aspx?Id=25998"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">חוואסה</a>. במהלך תקופת המנדט צמח הכפר ואוכלוסייתו גדלה כתוצאה מהקרבה לחיפה. בלאד א-שייח הפך לעיירה קטנה.<br>בשנת 1935 הוקם בית הקברות החדש של המוסלמים מחיפה בבלאד א - שייח לאחר שהאחרון נסגר ע"פ הוראת שלטונות המנדט בגלל תכניות הפיתוח של העיר חיפה. באותה שנה נקבר בו עז-א-דין אל קאסם, מנהיג הכנופיות, שנהרג בהתנגשות בין כנופייתו לבין הצבא הבריטי במסגרת המאורעות שנקראו <a href="hi_show.aspx?Id=19809"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">"המרד הערבי הגדול"</a> בסוף שנות השלושים. במהלך אותן שנים התנכלו ערביי בלאד א- שייח' <a href="hi_show.aspx?Id=19807"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">לתושבי נשר הסמוכה </a> ואף לתחבורה שנסעה דרך הכפר. בחודשים שקדמו למלחמת העצמאות הסלים המצב הביטחוני באזור.<br>ב 30 בדצמבר, 1947 אחרי <a href="hi_show.aspx?Id=19811"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">פעולת האצ"ל בבתי הזיקוק</a> ליד חיפה הגיבו הערבים בטבח בפועלים היהודים בבתי הזיקוק. בטבח נרצחו 39 עובדים יהודים. בתגובה יצאו כוחות של "ההגנה" לפעולת תגמול גדולה בכפרים <a href="hi_show.aspx?Id=25998"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">חוואסה </a> ובלאד -שייח' מכיוון שרוב הפורעים באו מהכפרים הללו. הפעולה בוצעה בלילה שבין 30 לדצמבר 1947 ל- 1לינואר 1948. ע"י יחידה משולבת של הפלמ"ח והחי"ש. בעקבות ההתקפה התרחש גל עזיבה ראשון של הכפר.<br>יומיים אחרי כיבוש חיפה התחילה "ההגנה" בכיבוש הכפרים הערביים שהיו לאורך הדרכים לעיר והטרידו את התחבורה מאז דצמבר 1947. באפריל 1947 הותקף הכפר. הערבים ביקשו הפסקת אש ובחסות הבריטים יצאו. תושבי יגור לא חיכו שיותקפו ועזבו במקביל. יחד איתם עזבו גם פליטים שהגיעו כמה ימים קודם לכן אחרי כיבוש חיפה. הדפסה |
תגובה
