אחרי גל השביתות בראשית שנת 1925 נכנס וועד פועלי נשר תחת חסותה של מועצת פועלי חיפה. אך מהר מאוד חל קרע על רקע פוליטי בין פועלי נשר שהיו ברובם אנשי "הפועל הצעיר" בעוד מועצת הפועלים נשלטה ע"י "אחדות העבודה". וועד פועלי נשר הכריז על עצמאותו.<br>מאוגוסט 1926 נשאו טפסי הוועד את הכותרת: "ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י, מועצת פועלי נשר". וועד פועלי נשר היה במגע מתמיד עם הנהלת המפעל שדאגה לשמור על האינטרסים של הפועלים ובעיקר על אלה שלפועלי הייצור שהיו הפגיעים ביותר משום שעבדו על משכורת יומית ללא כל תנאים סוציאליים.<br>הנהלת מפעל נשר לא דגלה בניהול סוציאליסטי. לעיתים אף הייתה מתיחות בין ההנהלה והפקידים לבין ההסתדרות על רקע עניינים הקשורים לתנאים הסוציאליים של הפועלים. אך יחד עם זאת פולאק היה מעסיק שהיטיב עם העובדים, כשניתן היה. כך לדוגמא ניתן מענק קבוע לכלל העובדים החל מערב פסח תרפ"ט.<br>בנשר הונהג לראשונה בארץ ביטוח פנסיוני לעובדים. פולאק אף נענה לחלק מדרישות הפועלים לנהל את המפעל בעברית, כמו השלטים וכרטיסי העבודה וכו'.<br>ההנהלה סייעה ליוזמות תרבותיות כמו תזמורת כלי המיתר של הפועלים או לקבוצת הכדורגל ולבית הספר של השכונה. <a href="hi_show.aspx?Id=21154"style="text-decoration:underline; color=#9B0101;">פולאק</a> העמיד לרשות המנהל את אחת הדירות ב"שכונת הפקידים" של המפעל. הפועלים מצידם ראו במפעל את ביתם. למרות ששכונת גנים לא נבנתה ע"י הנהלת נשר, בסופו של דבר רובם בנו באותה עת צריפים ומגורים ארעיים על קרקע שנחכרה מערבים ובלבד להיות קרובים למפעל. בחגיגות אחד במאי בחיפה צעדו קבוצות פועלי נשר גאים ומגובשים. על רקע התודעה החברתית והחלוצית הגבוהה של הפועלים, מקום העבודה היה מפעל להתפאר בו. הדפסה |
תגובה
